לוגו
הפרק "בשערייך ירושלים" עוסק בנושא הזיקה לירושלים. הפרק כולל מערך שיעור מורחב ושני שיעורי העשרה.
שיעור: קריאה ועיון בשירים: "שיר באמצע ירושלים" מאת ארז ביטון, "אובדת" מאת אביחי קמחי, "ירושלים" מאת אביחי קמחי.
שיעורי העשרה: "על שכונות ירושלים", "על חופה וקידושין".


» בשערייך ירושלים

מערך שיעור

נושא השיעור: קריאה ועיון בשירים –‎ "שיר באמצע ירושלים" מאת ארז ביטון, "אובדת" מאת אביחי קמחי, "ירושלים" מאת אביחי קמחי

קראו את שלושת השירים הבאים:
שיר באמצע ירושלים / ארז ביטון

אִישׁ הוֹלֵךְ בָּרְחוֹב
הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ
שֶׁאֶלֶף עֵינַיִם
מְצִיצוֹת בּוֹ
כְּדַאי
שֶׁיֵּלֵךְ לְאַט
שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ עָלָיו
שֶׁהוּא מְמַהֵר
לְהַשִּׂיג כְּמִיהוֹתָיו
הוּא תָּמִיד
נוֹשֵׂא עִמּוֹ שִׁיר
וּמַה יַּעֲשֶׂה לוֹ
הַשִּׁיר שֶׁהוּא מֵכִיל?
הַשִּׁיר מְשַׁכֵּךְ
אֶת תַּאֲוָתוֹ
לְרִיצָה לְמֶרְחַקִּים
וְעָלָיו לָדַעַת
שֶׁגַּם אִם יַעֲמֹד מִלֶּכֶת
הוּא יַגִּיעַ
מִפְּנֵי שֶׁהוּא תָּמִיד
בְּאֶמְצַע יְרוּשָׁלַיִם.

מתוך: "נופים חבושי עינים", הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013.

אובדת / אביחי קמחי

בִּירוּשָׁלַיִם
הַקַּיִץ מוֹפִיעַ
בַּעֲרָבִים נִבְחָרִים
בַּיֶּתֶר
אֲנִי לוֹבֵשׁ חֻלְצַת
שַׁרְווּלִים אֲרֻכִּים
נוֹשֵׂא בְּיָדִי זָ'קֶט
וְהוֹלֵךְ בַּסִּמְטָאוֹת
לְחַפֵּשׂ אַחֲרַיִךְ
כְּשֶׁאֶפְגֹּש בָּךְ
אֲכַסֶּה אֶת כְּתֵפַיִךְ

מתוך: "הולך בירושלים", הוצאת קשב לשירה, 2015.

ירושלים / אביחי קמחי

סְבִיב גּוּפֵנוּ חוֹמָה בְּצוּרָה
הַחֲפִיר מָלֵא מַיִם עַד גְּדוֹתָיו
הַשּׁוֹמְרִים עֲרוּכִים בַּצְּרִיחִים
בּוֹאִי נִתְפַּשֵּׁר וְנַחֲלֹק
אַתְּ תְּרַחֲפִי בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה
אֲנִי אֶתְהַלֵּךְ בִּירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַטָּה
וְאֶבְנֶה לָנוּ מִקְדָּשׁ וּבוֹ מִזְבֵּחַ
עָלָיו נִתְיַחֵד בִּשְׁלֹש הָרְגָלִים
כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָהּ יַחְדָּו

מתוך: "הולך בירושלים", הוצאת קשב לשירה, 2015.

פעילות 1 - שאלות לדיון / לעבודה

בשלושת השירים שקראתם אפשר לראות היבטים של כמיהה, של הליכה ונדודים ושל ‏הגעה ליעד וסיום החיפוש. באופן סימבולי, ניתן לראות בשירים ביטוי לכמיהת העם היהודי לציון בכל הדורות, לנדודים שעבר, ולהגעה לארץ המובטחת ולירושלים ‏–‏ משאת נפשו של העם היהודי. חזרו ועיינו בשלושת השירים, וענו על השאלות בשלושת ‏הסעיפים הבאים: כמיהה, הליכה ונדודים, סוף המסע.‏

כמיהה
  • "מֵאָה דּוֹרוֹת חָלַמְתִּי עָלַיִךְ לִזְכּוֹת, לִרְאוֹת בְּאוֹר פָּנַיִךְ" (אביגדור המאירי)
    בכל הדורות היוותה ירושלים מוקד לכמיהה הן ברמה הלאומית והן ברמה האישית. כיצד באה לידי ביטוי כמיהת המשורר ברמה האישית בכל אחד מהשירים?
  • "לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה" (הגדה של פסח)
    כמיהתו של העם היהודי לירושלים נמשכת כסמל מדור לדור. כיצד לדעתכם באה לידי ביטוי הכמיהה הלאומית לירושלים בכל אחד מהשירים?
  • "פִּתְאוֹם יָדַעְתִּי לוֹמַר : יְרוּשָׁלַיִם לֵב הָעוֹלָם" (אורי צבי גרינברג)
    ירושלים נחשבת למרכז הלאומי, הרוחני והתודעתי של העם היהודי. בשירו של ארז ביטון "שיר באמצע ירושלים" מגיע המשורר לתובנה אישית אודות "מרכז האדם". מהי תובנה זו וכיצד היא מתחברת לתפיסה ש'ירושלים היא לב העולם'?
  • "צִיּוֹן כְּלִילַת יֳפִי, אַהְבָה וְחֵן תִּקְשְׁרִי מֵאָז, וּבָךְ נִקְשְׁרוּ נַפְשׁוֹת חֲבֵרָיִךְ" (ר' יהודה הלוי)
    כמו רבים מנביאי התנ"ך, ישנם משוררים המתייחסים לירושלים כאל דמות אישה. בשיר "אובדת" ובשיר "ירושלים" מתאר המשורר אביחי קמחי מערכת יחסים בין גבר לאישה. תארו את השלבים שבהם נרקמת מערכת היחסים ברובד הרומנטי בשני השירים הללו, והסבירו כיצד לדעתכם מסמלת מערכת יחסים זו את הזיקה של המשורר לירושלים?

הליכה ונדודים
  • שלושת השירים שקראתם שזורים במשפטים ובמילים הקשורים להליכה. העתיקו את הביטויים הללו, והסבירו בקצרה כיצד הם מתקשרים לחיפוש ולכמיהה שמבטאים המשוררים בשיריהם.
  • מהי לדעתכם המשמעות המטאפורית של פעולת ההליכה, ומה היא מסמלת בהקשר של הכמיהה לירושלים?

סוף המסע
  • שלושת השירים נותנים בסיומם תשובה לחיפוש של המשורר, לכמיהתו ול"מסע הנדודים" שעבר. מהו המענה או התובנה שנותנים המשוררים בכל אחד מהשירים‎ ‎בסיום החיפוש? ‏לוו את תשובתכם בציטוטים מהשירים.‏‏
  • מה לדעתכם ניתן להסיק ממענה זה שנותנים המשוררים ברובד האישי כלפי הרובד הלאומי והערכי?



פעילות 2 - סיור במאגר סיפורי מורשת

בשלושת השירים, הכמיהה וההליכה מבטאים באופן סמלי את כמיהתם של היהודים בתפוצות להגיע לארץ ואת מסעות הנדודים שעברו עד שהגיעו לנחלה.
  • היכנסו למקבץ סיפורי נדודים במאגר סיפורי מורשת ובחרו באחד מהסיפורים.
  • תארו בקצרה את דרך הנדודים של המשפחה, ציינו תחנות עיקריות שעברה המשפחה במסעה עד שהגיעה לארץ ישראל.
  • הסבירו בקצרה מדוע בחרתם בסיפור זה.
  • העתיקו את הקישור של הסיפור שבחרתם וצרפו לתשובתכם.



פעילות 3 - תכנון סיור רגלי בירושלים

אין כמו הליכה ברחובות ירושלים כדי לספוג את האווירה הייחודית של העיר‎.‎‏ נסו ‏להעביר את האווירה בסיור שתתכננו בפעילות זו. לפני התחלת הפעילות, צפו בקליפ ‏של שלומי אספר "ירושלים לב העולם פועם" והיכנסו לאווירה.‏
  • בחרו שלושה אתרים או רחובות מרכזיים באזור מסוים של ירושלים, ותכננו סיור רגלי קצר באמצעות הכלי Tour Builder.
  • היעזרו במפת אמיר המצוירת או במפת Google שלהלן לצורך תכנון הסיור ובחירת אתרים.
  • חפשו באינטרנט מידע ותמונות עבור כל אחד מהאתרים שבחרתם.
  • הכינו את המסלול ב-Tour Builder, והוסיפו לכל אחד משלושת האתרים שבחרתם, תמונה ופריטי מידע עיקריים.






העשרה: על שכונות ירושלים

"יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה-- כְּעִיר, שֶׁחֻבְּרָה-לָּהּ יַחְדָּו" (תהלים קכב, ג)

הידעתם? בירושלים יש למעלה מ-50 שכונות רשמיות, עליהן תוכלו ללמוד בדף שכונות בירושלים באתר עיריית ירושלים.
בשיר "שובי בת ירושלים", שכתב הפזמונאי דודו ברק, משובצים שמות של שכונות רבות בירושלים. הקשיבו לשיר בביצוע שושנה דמארי או באחד הביצועים האחרים המוצעים בהמשך, וערכו רשימה של שכונות ירושלים המוזכרות בשיר. היעזרו בדף מילות השיר (שירונט) וברשימת שכונות ירושלים (פורטל ויקיפדיה).


"שובי בת ירושלים" - מילים: דודו ברק, לחן: נחום היימן
ביצועים נוספים לשיר: עמיר בניון | בועז מעודה | עפר כלף





העשרה: על חופה ונישואין

"אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם-- תִּשְׁכַּח יְמִינִי" (תהלים קלז, ה)

הקשר בין ירושלים למערכת יחסים שבין גבר לאישה בא לידי ביטוי באופן סימבולי גם בברית הנישואין של בני הזוג, במנהג שבירת הכוס בטקס החופה. לפני שהחתן שובר את הכוס, כזכר לחורבן בית המקדש, הוא חוזר על פסוקי השבועה לירושלים: "אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָיִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי, תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי, אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַיִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי" (תהלים קלז, ה-ו).
אחד ההסברים למנהג זה הוא כי גם ברגעי שמחה של נישואין והתאחדות בעל ואישה המקימים בית בישראל, הם מדגישים את השתייכותם לעם ישראל, ומזכירים באופן סמלי כי השמחה אינה שלמה כל עוד ירושלים אינה בנויה באופן שלם וקיבוץ הגלויות טרם הסתיים.

"אם אשכחך ירושלים" ‎–‎ שיר כניסה לחופה / בן קנוף
מילים: מן המקורות, לחן: יוחנן שפירא

קראו את סיפורי היכרותם ואהבתם של נורית וגבריאל ושל מימי ומרדכי ‎–‎ בכל אחד מהסיפורים מופיע שם של רחוב מרכזי באחת משכונות ירושלים. אתרו ‏בסיפורים את שמות הרחובות וחפשו מידע על המאפיינים המיוחדים של כל אחת משתי שכונות אלה‎.‎

נורית וגבריאלמימי ומרדכי
סיפור חייהם של נורית וגבריאל
גבריאל ‎–‎ זיכרונות ילדות מירושלים
סיפור אהבתם של מימי ומרדכי
אהבה שכזאת ‎–‎ איתה אני מתחתן!
ציוני דרך בשירה | יחידות הלימוד: עין לציון צופייה » אנו באנו ארצה » בשערייך ירושלים » אל ארצי » ציוניוני הדרך
פיתוח מערכים ובניית אתר: ציפי הראל | תכנית הקשר הרב דורי בית התפוצות | הקטלוג החינוכי משרד החינוך